בית דיור מוגן-נהריים בע"מ ואח' נ' סלקום ישראל בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה להורות על הוספת בעל דין כנתבע בהליך.

עובדות רקע

1.המשיבה מאגדת את בעלי הזכויות בדירות בבית המשותף המצוי ברחוב דב פרומר 19, קרית שמואל והידוע כגוש 12693 חלקה 21 אשר נועד להעניק דיור מוגן לבני גיל הזהב (להלן: חברת נהריים) ומשמשת נציגות הבית המשותף. חברת נהריים הגישה נגד המבקשת (להלן: חברת סלקום) תובענה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בסך 113,016 ₪ בשל השימוש שלא כדין בחלק מגג הבית המשותף לצורך התקנת מתקן תקשורת אלחוטית והציוד הנלווה לו.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, בין חברת סלקום, מפעילת רשת תקשורת סלולארית בישראל, לבין חברת 'בית אבות בן עמית בע"מ', שכיום שמה 'חברת ח.א.ג. בן עמית בע"מ' (להלן: חברת בן עמית) נכרת חוזה שכירות של חלק מגג הבית המשותף כולל חדרון הבנוי עליו, ללא הרשאת חברת נהריים. חברת סלקום ידעה או למצער היה עליה לדעת שלחברת בן עמית אין הרשאה להתקשר בחוזה שכירות עמה, ולכן עליה לשלם לה דמי שימוש ראויים.

3.לגרסת חברת סלקום הציגה חברת בן עמית לפניה מצג ולפיו היא פועלת בהרשאת חברת נהריים ובידיעתה. על סמך מצג זה התקשרה עמה בחוזה ושילמה את דמי השכירות המוסכמים עד אשר נאלצה להפסיק את השימוש בגג. עוד הוסיפה כי חברת נהריים ידעה על חוזה השכירות ועל המתקן שהותקן בעקבותיו כך שאין לשמוע עתה טענה בדבר פעולה ללא הרשאה. לפיכך אין לחייבה בתשלום דמי שימוש.

4.בד בבד עם הגשת כתב הגנה שלחה חברת סלקום הודעה לצד שלישי נגד חברת בן עמית ומנהלה לחייבם בשיפוי כל סכום שתחויב לשלם, אם תחויב. בכתב הגנתה טענה חברת בן עמית כי לא זו בלבד שפעלה מכוח הרשאה מאת חברת נהריים, אלא שלא התעשרה מדמי השכירות שכן שימשו לכיסוי הוצאות ניהול הבית המשותף ותחזוקתו. לכן נהנו מהם הדיירים, שחברת נהריים מאגדת תחת כנפיה.

5.להשלמת התמונה יצוין כי לנוכח עמדת דיירי הבית המשותף, אשר התנגדו נמרצות להתקנת מתקן התקשורת על הגג המשותף, מנעה חברת בן עמית את המשך השימוש בגג למטרה זו. בעקבות זאת נקטה חברת סלקום הליך משפטי ותבעה את אכיפת חוזה השכירות.

בהתאם להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין התחייבה חברת בן עמית לקיים את חוזה השכירות ברם הלכה למעשה פסק הדין לא קוים בשל התנגדות הדיירים, וחברת סלקום הסירה את המתקן.

הבקשה

6.לפניי בקשת חברת סלקום להורות על לצירוף חברת בן עמית כנתבעת נוספת. לדעתה, מלכתחילה היה מקום לצרפה כנתבעת, ושיקוליה של חברת נהריים שלא לעשות-כן (חדלות פירעון של חברת בן עמית) לאו שיקולים הם. נהפוך הוא, עובדה זו אך מחזקת את המסקנה כי היא צד נחוץ בתובענה.

7.חברת נהריים מתנגדת לבקשה. לדעתה דין הבקשה להידחות על הסף מטעמים דיוניים ומהותיים. מהפן הדיוני יש לדחותה מאחר שלא צורף לבקשה תצהיר לאימות העובדות המבססות אותה. מהפן המהותי יש לדחותה שכן ההחלטה את מי לתבוע מסורה בידי התובע, ולה - לחברת נהריים - אין עניין לנהל הליך משפטי נגד חברת בן עמית.

8.עוד הוסיפה חברת נהריים כי אם תצורף חברת בן עמית כנתבעת תאלץ, בניגוד לרצונה, לתקן את כתב התביעה ולהביא לפתחו של בית המשפט מחלוקות שונות שבחרה משיקוליה היא שלא להביאן להכרעה שיפוטית. או אז סביר להניח כי חברת בן עמית תבחר להגיש תובענה שכנגד כך שהיענות לבקשה תשיג מטרה הפוכה מזו שמחוקק המשנה חפץ להשיג באמצעות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), שכן הצירוף יסרבל את הדיון ויאריכו שלא לצורך.

9.לא זו אף זו, היות שממילא צורפה חברת בן עמית כצד שלישי הרי שאם יאוחד הדיון בתובענה העיקרית ובהודעה לצד שלישי – והיא נותנת את הסכמתה לכך – יוכל בית המשפט להכריע בשלמות וביעילות במחלוקת המצומצמת נושא ההליך דנן.

10.איני רואה צורך להידרש לטענה בנוגע לאי-צירוף תצהיר, שכן דין הבקשה להידחות.

11.תקנה 24 לתקנות קובעת לאמור:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

תקנה 24 לתקנות מקנה אפוא סמכות לבית המשפט להורות על צירוף בעל דין – תובע או נתבע – אף מיוזמתו, אם הדבר דרוש כדי להכריע בשלמות וביעילות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

ראה בסוגיה בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית ומעודכנת, סיגא הוצאה לאור תשנ"ט-1999 בעמוד 55.

12.לצורך הכרעה בבקשה יש להשיב על השאלה מהן 'כל השאלות הכרוכות בתובענה'. התשובה היא - כל אותן שאלות שעל-פיהן ניתן יהא לקבוע אם חברת בן עמית פעלה בהרשאה או ללא הרשאה בעת כריתת חוזה השכירות בינה לבין חברת סלקום. אם התשובה על כך תהא שלילית יהא צורך לבחון אם חברת נהריים אישררה את הפעולה, אם לאו.